כל האמת על רצח תאיר ראדה ופרשת רומן זדורוב: ציבור, ממסד וצדק

תקציר הספר (בהכנה)

לאחרונה סיימתי כתיבת ספר, שייצא לאור בקרוב, לגבי רצח תאיר ראדה, משפטו של רומן זדורוב והפעילות הציבורית ברשתות החברתיות למענה.

עמוד זה מכיל מידע כללי על הספר וחומרים נוספים כמאמרים והרצאות מצולמות.

רצח תאיר ראדה ומשפט זדורוב הם מהפרשות הפליליות המסועפות והמסוקרות בתולדות המדינה, שמבוססת על קולאז’ ובו ילדה שנרצחה בבית ספרה, מהגר שלדעת רוב הציבור הודה ברצח שלא ביצע, מספר ערכאות שיפוטיות שהרשיעו אותו ברצח ושימרו את ההרשעה באופן נחרץ, אמהּ של הקורבן שחלקה מהרגע הראשון על עמדת הממסד, בחורה בעלת הפרעה נפשית שלכאורה הודתה בפני מספר אנשים שרצחה את תאיר, תיאוריות על כתות שטן וחברות בנות 13 שנחשדו בעיני אנשים מהציבור כמעורבות ברצח- וספקות שאינם מרפים. לא פלא שהפרשה הפכה, כפי שהיטיב לתאר גבי גזית, ל”תכנית ריאליטי לאומית”.

השיח אודות פרשת רצח תאיר ראדה ומשפט זדורוב הביא לקידמת הבמה הציבורית סוגיות רבות. הספר מתמקד בשתי המרכזיות בהן: אובדן אמונו של הציבור בממסד, ו”תמונת המראה” שלה- ההתארגנות באמצעות הרשתות החברתיות, כדי לתרום לחשיפת האמת ועשיית צדק.

הפעילות ברשתות החברתיות למען צדק לזדורוב הינה מקרה מיוחד ובולט של אקטיביזם דיגיטלי, בשל השפעותיה המשמעותיות (כמודגם בספר), וכן אופי והיקף הבמות עליהן מתבססת הפעילות: מספר רב של קבוצות פייסבוק, שב-2016 (לאחר דחיית ערעורו של זדורוב לבית המשפט העליון) הגדולה בהן הפכה לשלישית בגודלה מהקבוצות דוברות העברית בפייסבוק בכלל; מספר ערוצי יוטיוב, ובהם מכלול החומרים המשטרתיים המצולמים, וחומרים תקשורתיים רבים; והאתר “האמת היום” שמכיל את הרוב המכריע של החומרים המשטרתיים, המשפטיים ואחרים.


לספר שתי מטרות. ראשית, לסקור באופן מלא ומקיף את חקירת רצח תאיר ראדה ומשפטו של רומן זדורוב. חלקו הראשון של הספר סוקר את ההתרחשויות ביום הרצח, זירת הרצח, חקירותיו של רומן זדורוב, הודאותיו, השחזור והמשפט; והמידע שהצטבר עם השנים אודות האפשרות שא”ק, ולא זדורוב, היא שרצחה את תאיר ראדה. 

בעוד שחלקו הראשון של הספר סוקר את השתלשלות העניינים סביב פרשת זדורוב עצמה, הרי שחלקו השני מתמקד בניתוח הפעילות הציבורית המסועפת לגביה ברשתות החברתיות, והשפעותיה. אסקור את הרקע והעמדות של מנהלי הקבוצות המובילים את הפעילות למען צדק לזדורוב, ואת החלוקה לשני סוגי פעילים, שחלקם כינו “שפויים” מול “הזויים”; אעמוד על צורות ביטוי שרווחות בקבוצות ברשתות החברתיות: הצגת תרחישים אודות הרצח; סיפורים אישיים אודות השפעת החשיפה לרצח על הכותבים, ממים והומור הדובר את “שפת הפייסבוק”; אנתח שמועות, שקרים וזיופים המופצים כחל  מהפעילות; ואנתח את השפעת הפעילות על בני נוער שנחשדים (ללא ראיות) במעורבות ברצח; על תדמית המקום בו התרחש; על עובדי ציבור וגופי ממסד, ועל הציבור הרחב.

 

מפגש בנושא משפט זדורוב (2016) עם שרון גל ודנה תמרי, מנהלת קבוצת הפייסבוק "כל האמת" - טריילר

סרטון מתוך עמוד הפייסבוק של אוניברסיטת אריאל, לחצו לצפייה

מפגש בנושא משפט זדורוב (2016) עם שרון גל ודנה תמרי, מנהלת קבוצת הפייסבוק "כל האמת"

המפגש המלא

פרשת זדורוב: מנקודת המבט של הפעילים (כתבה מ"ישראל היום")

פרשת הרצח המחרידה של תאיר ראדה ז"ל ומשפט זדורוב לא יורדים מהכותרות כבר יותר מעשור וסוקרו בכל היבט אפשרי. כמעט. כעת פרופסור אזי לב-און חושף מה מניע את פעילי הפייסבוק בפרשה

מה יש בפרשת זדורוב שלא נותן מנוח (טור דעה מ"הארץ")

לפני 12 שנים, ב–19.12.2006, הודה רומן זדורוב ברצח של תאיר ראדה ז"ל, ושיחזר אותו בבית הספר "נופי גולן". לפני יותר משמונה שנים הוא הורשע ברציחתה בבית המשפט המחוזי, ולפני כמעט שלוש שנים נדחה ערעורו לבית המשפט העליון. ובכל זאת, הנושא לא יורד מהכותרות, גם בשל ההתפתחויות החדשות, אבל גם משום שהפרשה מייצגת הרבה יותר מאשר רצח בעיירה בצפון.

הגיבורים מאחורי הקלעים (מאתר "עיתונות")

תגליות של פעילים עשויות לשפוך אור חדש על הטענות לפיהן רומן זדורוב הוריד למחשבו תמונות פורנו של קטינות, וחיפש חומר העוסק בהטלת מורא ימים לפני הרצח

הספר מורכב משני חלקים. חלקו הראשון (פרקים 4-1) סוקר את השתלשלות הפרשה:

נוגע בחייה של תאיר וסוקר את התרחשויות ביום הרצח, את זירת הרצח, תשאולים וחקירות שערכה המשטרה, מחקר התקשורת וכיווני חקירה.

מלווה את זדורוב בימים שקדמו לרצח ומיד אחריו, עומד על גרסתו הראשונית לגבי התנהלותו ביום הרצח, ועוקב אחר התכנים שעלו בחקירותיו עד להודאותיו ולשחזור שערך.

מתאר שינוי בעלילה שהחל ב-2012 כשא”ח העיד במשטרה שחברתו לשעבר אולה ק’ היא שרצחה את תאיר ראדה. הפרק עוקב אחר סיפור חייה של א”ק, סוקר את חקירותיהם של א”ק וא”ח והתפתחויות מאוחרות יותר שרלוונטיות למעורבותה האפשרית של א”ק ברצח, ומסכם בסקירת הראיות המחזקות מחד, ומחלישות מאידך, את החשדות כנגד א”ק.

מתאר את ההליך המשפטי, החל מהבקשות להארכת מעצרו של זדורוב והגשת כתב האישום נגדו בינואר 2007, ועד הבקשה למשפט חוזר שהוגשה ב-2019 והבקשות לשחרור שהוגשו ב-2020 וב-2021.

חלקו השני של הספר מנתח את הפעילות ברשתות החברתיות למען צדק לזדורוב, והשפעותיה. לעתים קרובות מחקר אודות השפעות הרשתות החברתיות נוגע רק בצדדים ה"חברתיים", או בצדדים ה"פחות חברתיים", ומתאר את ההשפעות הרשתות החברתיות כמובילות ל"גן עדן" או "גיהינום". בפרקים אדגים שהשפעות הפעילות מורכבות ולהן צדדים "חברתיים" לצד צדדים "פחות חברתיים" ואף "אנטי חברתיים":

סוקר את הכיסוי התקשורתי של פרשת זדורוב בכתבות עיתונאיות, תכניות תעודה וספרים, ומתמקד בפעילות האינטרנטית למען צדק לזדורוב. אסקור את התפתחות שלוש הבמות המרכזיות המהוות בסיס לפעילות: קבוצות רבות ברשתות החברתיות, אתר “האמת היום” המרכז את כלל החומרים אודות הפרשה, וערוצי YouTube אליהם הועלו חומרי הווידאו מהתיק המשפטי. הפרק עומד על ההבדלים שבין הפעילות בקבוצות השונות, על בסיס עמדת הפעילים בהן לגבי האשמים ברצח, המניעים לו והשתלשלות העניינים שהובילה אליו, ועל רקע מחלוקות אישיות.

הדיון עובר למנהלים המובילים את הפעילות למען צדק לזדורוב. אאפיין את הפעילים מבחינות שונות (גיל, מגדר, היכרות עם הפרשה, ידע, מניע לפעילות, זמן המושקע בפעילות ועוד). אעמוד על התופעה של “אקטיביזם אד-הוק” שמגולמת בפעילות: הרקע של הפעילים הטרוגני מאוד, רובם חסרי רקע קודם באקטיביזם והמעורבות בפעילות איננה גורמת להם להיות מעורבים באקטיביזם במקומות נוספים; הם מתקבצים “אד-הוק” לצורך פעילותם למען צדק לזדורוב. בנוסף, אעמוד על החלוקה של הפעילים ל”מוכווני-השתתפות” מול “מוכווני-דיון” (או כלשון חלק מהם, “הזויים” מול “שפויים”), שההבדלים ביניהם מתמקדים בתפיסות לגבי מטרת ואופי הפעילות, והפרקטיקות הרצויות כדי לקדם אותן.

סוקר את ייצוגי הפעילות למען צדק לזדורוב- בידי הפעילים עצמם ובידי התקשורת הממסדית. מהפרק עולה שחברי הקבוצות תופסים את עצמם כלוחמים למען חשיפת האמת ועשיית צדק. הם מתוסכלים שעובר זמן רב והצדק, לתפיסתם, לא נעשה. אולם, האינטרנט והרשתות החברתיות יוצרים תשתית חסרת תקדים המאפשרת את חשיפת האמת ועשיית צדק בעתיד הנראה לעין.

לעומת זאת, ייצוג הפעילות למען צדק לזדורוב בתקשורת הממסדית הוא מעורב. כתבות רבות מתמקדות בכך שהפעילות ברשתות החברתיות מבוססת לעתים על תוכן לא מדויק, שמקורותיו שנויים במחלוקת; יכולת עיבוד המידע וניתוחו בידי הפעילים מוגבלת. הקבוצות מתוארות לעתים ככת או כ”צבא האמת”, שמעודדות השטחה של היררכיות ממסדיות וזילות של המוסדות העוסקים בעשיית צדק. בפן החיובי, כתבות רבות מדגישות את המסירות והמוטיבציה של המוחים, היכרותם עם חומרי החקירה הגולמיים, ויכולתם להגיע למסקנות על בסיסם.

עוסק במבנה הפעילות ברשתות החברתיות. את החלק הארי של המשתתפים- המסתפק במעקב אחרי התכנים- אדמה למושבעים. בין הכותבים  בולטים מומחים מסוגים שונים: אנשים שהיו מעורבים בפרשה המשפטית המקורית או שנקשרו אליה באופנים שונים, אנשים שמכירים את הנפשות הפועלות והאזור, עדים מומחים (אנשי מקצוע המעידים בתחום התמחותם), ועדים נסיבתיים שחוו התרחשויות דומות לאלו שרלוונטיות לפרשה. השיח ברשתות החברתיות כולל שני סוגי עדים ללא מקבילה בהליך המשפטי הפורמלי: אנשים שצברו מומחיות לגבי התיק, ועדים שנסמכים על מקורות סמכות על-טבעיים כתקשורים וחלומות.

אעמוד על צורות ביטוי מרכזיות בקבוצות הפועלות למען צדק לזדורוב: ביטויים אקספרסיביים (הבעת רגשות, תמיכה והזדהות באמצעות תמונות, סיפורים ושירים); הומור הדובר את “שפת הפייסבוק”; ממים; תרחישים אודות הרצח; וסיפורים אישיים, למשל אודות החששות שהפעילים פיתחו בעקבות החשיפה לפרשה.

אסקור את הנושאים העיקריים של הדיונים והתמונות בקבוצות הפועלות למען צדק לזדורוב: ניתוח של הזירה ופרשת הרצח; ביקורת כלפי הממסד: המשפטי, המשטרתי, המקומי, התקשורתי; חייה של תאיר והבעת סולידריות עם משפחתה; קריאות לצדק לזדורוב; והצבעה על חשודים בביצוע הרצח.

מהניתוח עולה שפוסטים רבים בקבוצות השונות מתייחסים לסוגיות המקבילות לסוגיות שעלו בפרשת זדורוב: ביקורת כלפי הממסד, הרשעת חפים מפשע, אלימות ורצח של בני נוער. אך ביחס למקרים דומים אחרים (ולא לפרשת זדורוב). מכאן שהפעילות התגלגלה עם השנים ושינתה צורה מפעילות המתמקדת במשפט זדורוב בלבד, לפעילות המדגישה עוולות ממסדיות וסוגיות רלוונטיות אחרות בהקשרים רבים ומקבילים אחרים.

אמפה ואנתח את סוגי הפעילויות הקולקטיביות המתבצעות על בסיס השיח ברשתות החברתיות, שחלקן מיועדות להגברת המודעות לפרשה, וחלקן ליצור ידע חדש וללבן סוגיות שקשורות לפרשה.

הדיון עובר מהצדדים “החברתיים” של הפעילות ברשתות החברתיות, לצדדיהן ה”אנטי חברתיים”- וסוקר שמועות, שקרים וזיופים שמופצים בקבוצות. מהמחקר עולה שהזיופים המופצים ברשתות החברתיות עולים עם הזמן ברמת התחכום, ומושכים עניין של הקוראים בקבוצות, אולם לא נראה שהם מגיעים לידיעת ציבורים רחבים. השמועות המגיעות לידיעת ציבורים רחבים הן דווקא אלה שצוטטו בכתבות עיתונאיות.

בפרקים האחרונים של הספר (פרקים 16-13) אנתח את השפעת הפעילות ברשתות החברתיות למען צדק לזדורוב על אנשים וגופים ששמותיהם ופרטיהם עולים בקבוצות (לרוב בהקשרים שליליים), ועל דעת הקהל לגבי הפרשה:

עוסק בהשמצות כנגד בני נוער לגבי מעורבותם ברצח. אסקור את הדמויות המרכזיות שאחראיות להשמצות, את בני הנוער כלפיהם מופנות ההשמצות ואת האופנים שבהם הם מוטרדים, ואטען ש”גודל ההשמצות כגודל החשיפה”- ככל שקיימים יותר חומרים וויזואליים זמינים של בני נוער מסוימים, כך יעלה היקף ההשמצות וההטרדות כלפיהם.

הדיון עובר למישור המקומי. הפרק מדגים שלאחר הרצח הכירו מקבלי ההחלטות המקומיים בכך שהם עומדים בפני משבר עמוק שאותותיו עשויים להיות ניכרים שנים רבות קדימה. ואכן, מסקר וראיונות שערכתי עשור לאחר הרצח עולה שהערך המשמעותי המרכזי שהציבור משייך לקצרין הוא של מקום בו ארע רצח מזעזע של ילדה בבית ספרה, ושחלק ניכר מתדמיתה הבעייתית של קצרין (לתפיסת המרואיינים) נובע מהאזכורים השליליים שלה ברשתות החברתיות.

הדיון אודות השפעת הפעילות הציבורית למען צדק לזדורוב עובר מהמישור המקומי לארצי. הפרק פותח בסקירת השמצות כלפי עובדי ציבור (בעיקר פרקליטים ואנשי משטרה שהיו מעורבים בפרשה), ועובר לנתח את ההשמצות כלפי המשטרה- הגוף הממסדי שמנקז אליו השמצות רבות מקרב הפעילים למען צדק לזדורוב. אסיים בסקירת מנעד התגובות הממסדיות להשמצות אלה.

בוחן את השפעת הפעילות למען זדורוב ברשתות החברתיות על הציבור. מהממצאים עולה שלחשיפה לפרשה באמצעות התקשורת החברתית השפעה מובהקת ועצמאית על העניין בפרשה, שבתורו משפיעה על הבקיאות בפרשה, וכן על העמדה לגבי השאלה האם זדורוב רצח את תאיר ראדה, והעמדות לגבי תפקוד גופי הממסד שהיו מעורבים בפרשה.

דילוג לתוכן