הספרות המחקרית בנושא ההשפעות החברתיות והפוליטיות של האינטרנט גדושה בתיאורי מקרה שבהם ארגונים ממשלתיים, מפלגות, תנועות חברתיות ואף יזמים פרטיים התבססו על הרשת כמצע לארגון פעילות קולקטיבית, המבוזרת בקרב מספר רב של גולשים. אולם ראייה זו של האינטרנט, כמבסס את גיבושם וליכודם של מוסדות פוליטיים תוך כדי רתימת הגולשים, היא חלקית ולא מספקת. בשני מאמרים קצרים, אעיר על השימושים בתוכן גולשים בהקשרים פוליטיים מזווית שונה, ואראה כי לעתים תוכן גולשים עשוי לקדם לא את המוסד הפוליטי כמכלול, אלא דווקא ובמיוחד התארגנויות משנה בתוכו, ועל ידי כך להביא לשינויים ב”שיווי המשקל” המוסדי, בתורמו לייצוגיות על חשבון יציבות. המאמר הנוכחי מתמקד ביכולתה של אופוזיציה פנים־מפלגתית להסתייע באינטרנט לצרכיה, ובהשלכות האפשריות על הנהגת המפלגה ויכולתה לקבוע מדיניות בנושאים העומדים על סדר היום